הסערה ההלכתית: שידור חי מתפילת 'ועד הרבנים' - ועד הרבנים

הסערה ההלכתית: שידור חי מתפילת 'ועד הרבנים'

כ"ג אב התשע"ז 15.08.2017

S_Elul_5776_IL_vaad_harabanim_005

 

השאלה: 'ועד הרבנים לענייני צדקה' מארגן החל מר"ח אלול ועד נעילה של יום כיפור, תפילה רצופה ארבעים יום ולילה – עשרים וארבע שעות ביממה, בכותל המערבי, תפילה אליה ניתן להאזין בשידור חי במוקד טלפוני מיוחד (טל: 0-722-722-722 שלוחה 722), ולהצטרף למזמורי התהילים הנאמרים שם, ויש לדון במי שמאזין לתפילה בשידור, ושומע ברקע מנין שמתפללים בדיוק בזמן זה ואומרים קדיש וקדושה וכד', האם גם בזה יכול/חייב להצטרף ולענות עמהם.

.
צדדי ההלכה: והנה הסכמת פוסקי זמנינו, שבדברים שצריך לצאת בהם ידי חובה ע"י שמיעה וכגון קריאת המגילה וכד', א"א לצאת ידי חובה בשמיעה ע"י רמקול, או כל גוונא של שידור אלקטרוני, משום שצריך לשמוע מבר חיובא ומיכשור חשמלי אינו כזה (יעוי' אג"מ או"ח ח"ב סי', שבה"ל ח"ה סי' ועוד).

.
אכן בנידון דידן, ששומע בשידור ישיר ומצטרף לעניית דברים שבקדושה, יש לעיין בזה מהמבואר בגמ' סוכה (נ"א:) במעשה של בני אלכסנדריא של מצרים שהיה שם קהל רב ולא היו יכולים כולם לשמוע מפי שליח הציבור את הברכות, והיו מניפים בסודרים כדי שידעו חתימת הברכות ויענו אמן, ובתוס' שם ביארו דאין זה בכלל אמן יתומה הואיל והיו יודעים באיזו ברכה השליח ציבור עומד, ורק לא היו שומעים אותו, וכן נפסקה ההלכה בשו"ע (סי' קכ"ד סעי' ח'), וא"כ לכאו' בנידון דידן ששומע את התפילה בשידור ישיר, הרי זה כהנפת סודרין שיודע היכן הש"ץ עומד, ויכול בשופי לענות עם ציבור המתפללים.

.
אמנם אפשר שנחלק ונאמר, דבאלכסנדריה של מצרים אמנם שהמקום היה גדול מאוד, אבל עכ"פ הציבור כולו הי' מכונס במקום הזה, ואף שלא שמעו מאומה אבל במציאות כולם היו חלק מהציבור ולהכי הי' די בהנפת סודרין, משא"כ בדידן שאין לו שייכות לציבור המתפללים לאחר שהוא ישוב בביתו, בכה"ג לא תועיל הנפת סודרין.
ועוד יש לדון בזה מהמבואר בגמ' סוטה (ל"ח:) אמר רבי יהושע בן לוי אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. ובתוס' (ראש השנה כ"ז:) ביארו שהכוונה לומר שאם שומע קדושה ואמן יהא שמיה רבה מהציבור עונה עמהם, ואין המחיצה מפסקת למונעו מלענות עם הציבור.

.
אלא דבב"י (סי' נ"ה) כתב בשם רבי יצחק אבוהב בשם הירושלמי, דאם יש טינופת או עבודה זרה מפסקת בינו לבין הציבור לא יענה עמהם וכן נפסק בשו"ע (סי' נ"ה סעי' כ') היו עשרה אנשים במקום אחד ואומרים קדיש או קדושה אפילו מי שאינו עומד עמהם יכול לענות, ויש אומרים שצריך שלא יהיה מפסיק דבר שאינו נקי או עבודה זרה. ובמשנ"ב שם כ' דדעת השו"ע להקל ודלא כי"א, אך יש באחרונים דפליגי על המ"ב וס"ל דהשו"ע כן הכריע כהי"א לאיסור (כ"ה בשו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' ע"ב, וכף החיים ס"ק צ"ה).

.
אכן דעת מרנא הגר"א ז"ל, שקפידת השו"ע כשעומד בחוץ, אך מבית לבית כשאינו רואה את הטינופת או ע"ז לית לן בה (יעוי' מעשה רב סי' מ"ז).
הרי דלא ברירא לן, מה דין העומד בביתו ושומע תפילה מהכותל, האם צריך לחשוש מדברי טינופת ועבודה זרה הנמצאים בדרך, או דאמרינן דאפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת ויכול בשופי לענות דברים של קדושה עם המתפללים בכותל המערבי.

.
למעשה: דעת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שלא ניתן להצטרף לאמירת דברים שבקדושה באופן שכזה, וכן נראה דעת הגר"ש ואזנר זצוק"ל והגר"מ שטרנבוך שליט"א.
אכן לדעת הגר"נ קרליץ שליט"א, אם השידור הוא בשעת מעשה, אפשר בשופי להצטרף לאמירת דברים שבקדושה.

.
(מתוך גליון הלכה ומעשה)

 

לשליחת שמות לתפילה הרצופה 24 שעות ביממה – שניתן להאזין בשידור חי