"כך נושענו" - בזכות קיום צוואת מרן הרב אלישיב - ועד הרבנים

"כך נושענו" – בזכות קיום צוואת מרן הרב אלישיב

כ"ב תמוז התשע"ד 20.07.2014

ושוב נעצר גלגל השנה על כ"ח בתמוז. שוב מתלכד כל עם ישראל לקיים את צוואתו הקדושה של מרן הרב אלישיב זצוק"ל. שוב נזכה כולנו לגעת בקדושה, להתחבר לעולמות עליונים ולזכות לכל הברכות הנשגבות שמביאה איתה התרומה לועד הרבנים – – –

 

חסד ברומו של עולםהצוואה-הקדושה

השמש זרחה ושקעה מאות פעמים, ילדים שאתמול היו פעוטות לומדים היום א'-ב'. עולם כמנהגו נוהג.

כל כך מהר חלפו שנתיים. לפני שנתיים מחינו דמעה אחרי מיטתו של פוסק ישראל. הלכנו הלומי רעם, מוכי אסון. לא הבנו איך החיים יכולים להמשיך בלי מרן הרב אלישיב. לא האמנו שיכול להיות עולם של תורה שהרב אלישיב לא מפאר את כותל המזרח שלו.

אבל עם ישראל לא יתום. יש לנו את גדולי הדור שלנו שממשיכים כחוליה ישירה את מסירת התורה ממעמד הר סיני ועד היום הזה. תורתו של מרן הרב אלישיב זצוק"ל לא נדמה עם עלייתו לגנזי מרומים. לא פסקיו הגאוניים, לא חידושיו וכתביו. הם כאן איתנו, וגדולי הדור שלנו ממשיכים ללמוד וללמד. וגם ועד הרבנים שלו, הנושא היחיד חוץ מתורה שזכה להתעניינותו – גם הוא הופקד בידיהם האמונות של גדולי הדור, חי ונושם ומציל רבבות יהודים כפי שהיה בחייו.

כשאנחנו משחזרים את הימים בהם היה איתנו מרן זצוק"ל ובד בבד מביטים על המפעל ששמו ועד הרבנים – אוחזת אותנו פליאה עצומה. הרב אלישיב היה מקשה אחת של תורה. לשקידתו המופלאה אין אח ורע. הוא ישב, שעות על גבי שעות מול הדפים הקדושים, לומד והוגה סביב שעות היממה. בדבקות, בהתנתקות מכל מה שהוא לא רש"י או תוספות או רמב"ן. אלו היו האוכל והשתיה, החמצן, החיים בעצמם. כמעט מבלי להבחין אם יום או לילה – – – ופתאום הוא נעשה כולו חסד!!!

פתאום גדול הדור הרב אלישיב מנהל קופת צדקה! יושב באסיפות, עוקב אחר ההתפתחויות ויוצא בקריאה לכלל… פתאום הוא מפסיק את עיסוקו בדבר הכי חשוב בעולם, בתורה בעצמה, והולך לדאוג לעניים – – –

ואנחנו על אחת כמה וכמה. אם מרן הרב אלישיב יכל לוותר על דקות יקרות של לימוד, זה מחייב אותנו בעוצמה.

 

בלתי נתפס

אל תנסו אפילו לדמיין את העולם היהודי לפני שהרב אלישיב הקים את ועד הרבנים. היום זה נראה לנו פשוט בלתי אפשרי.

לפני עשרים שנה זה היה חידוש עצום. מרן הרב אלישיב גילה את חזונו הגדול: ועד מרכזי, שיכלול בתוכו את כל תושבי ארץ ישראל ועליו יהיו ממונים כל רבני הקהילות בארץ ישראל. הועד ידאג לכל מך ונדכה, ויברר על אמיתות המקרים וירכז את כספי הצדקה ויעביר אותם בצורה הכי מהודרת שאפשר למקומות שצריך אותם, לפי כל ההלכות והדקדוקים שקבעה התורה!

תעצרו לחשוב רגע לפני שהמטבע נכנסת לקופת הצדקה של ועד הרבנים מוצמדת לעמוד רחוב: תיכף יבואו השליחים הנאמנים של ועד הרבנים, ירוקנו את הכסף בקופה יחד עם המטבע שלכם ויעבירו למשרד בירושלים. מכונה ענקית תמיין ותספור את הכסף, כל אגורה תירשם.. משם תגיע המטבע שנתתם למשפחה ענייה ברחובות, או לאב חולה בבני ברק, או ליתומים מחיפה… עניים שרבני המקום המליצו עליהם וקבעו שהם זקוקים באמת. והצדקה תינתן בצורה היפה והמכבדת ביותר שאפשר… תבינו למה זכיתם במטבע שהכנסתם לקופה כמעט בהיסח הדעת…!

זה היה חזונו הגדול של מרן זצוק"ל. חזון שמגשים את עצמו מידי יום ביומו, חזון שמפעם ותוסס בקרבנו, מפעל שהוא כתובת לכל יהודי באשר הוא – מצד המקבלים או, אם זכינו- אז מצד הנותנים.

 

מילים ברוח הקודש

כשביקש מרן הרב אלישיב את הדף עם הלוגו המתנוסס בראשו – עצרו בני ביתו נשימה. מרן הרב אלישיב מיעט כל כך לכתוב! הוא ייחס משמעות אדירה למילה הכתובה, וכל אות שיצאה מקולמוסו נמדדה ונשקלה בפלס.

המכתבים שכתב מרן הרב אלישיב אודות ועד הרבנים, הקריאות שלו ובקשותיו מעם ישראל להיחלץ חושים לטובת העניים שבתוכנו- הם לא סתם עוד 'קול קורא' המפורסם השכם וערב בחוצות. הרב אלישיב שקל וחישב את דבריו, והוא לוקח על כתפיו הרחבות את מלוא האחריות לכך!

עם האחריות הזו, עם כוח התורה שלו, כותב מרן זצוק"ל: "זכות הצדקה לועד הרבנים תעמוד לזכות ולישועה." בכוח הפסק הוא מכריע: "ועד הרבנים לענייני צדקה הינו גוף נאמן ונבחר לחלק צדקה לרבבות עניים מכל עיר ועיר… ולכן זו צדקה ראויה לקיים מצוות צדקה בהידור ע"י תרומת צדקה ומעשר כספים לועד הרבנים…" מי שקצת מכיר את הנהגותיו וזהירותו הקפדנית של מרן זצוק"ל מבין עד היכן עומק הדברים מגיע!

מרן הרב אלישיב זצוק"ל השקיע את כל נשמתו בעבודת השם. רק שני דברים תפסו מקום בחייו: תורה וועד הרבנים. ועד הרבנים ותורה.

והנה, שוב, מגיע כ"ח בתמוז. יום השנה של מרן פוסק הדור. ביום השנה – כך כותב בעל 'אלף המטה'- נותנים רשות לנשמה לשייט בעולם. בכ"ח תמוז מציץ מרן הגרי"ש זצוק"ל מגנזי מרומים ומביט עלינו, ממשיכי דרכו, ורואה את מפעל חייו שכולנו מקיימים ונושאים על כפיים.

ביום הזה נתלכד כל עם ישראל לקיים את בקשתו האחרונה ולגרום לו נחת רוח.

מרן הרב אלישיב השאיר לנו צוואה. בקשה אחרונה אותה כתב חצי שנה לפני פטירתו מהקומה השביעית בבית החולים שערי צדק.

"באתי בבקשה", בבקשה! פונה אלינו גדול הדור, ואנחנו נבוכים ויראים. מרן הרב אלישיב מבקש מאיתנו… "מכל אחד, להיות שותף בועד הרבנים שהיא המהודרת והמעולה שבצדקות. וישתדל כל אחד לתת לכה"פ סכום של מאה שמונים ש"ח."

 

לקיים צוואתו

זו הבקשה האחרונה שלו: שכל אחד יהיה שותף בועד הרבנים, וישתדל לתת לפחות מאה שמונים שקלים. מרן זצוק"ל מבקש את השותפות שלנו, את

האכפתיות שלנו לעניים של עם ישראל שהוא היה פטרונם. זהו מכתבו האחרון וצוואתו הקדושה אל כל יהודי הירא לדבר השם- – –

בכ"ח תמוז מציץ עלינו מרן זצוק"ל מגנזי מרומים ואנחנו גורמים לו נחת רוח במילוי צוואתו. זה היום בו כולנו מתגייסים ביתר שאת, מעבר לשותפות הרגילה שלנו בועד הרבנים, ומקיימים את צוואתו בנתינת עשר פעמים ח"י לקופה שהיתה מפעל חייו.

זו לא סתם בקשה. זוהי גם הבטחה: "וכל מי שתורם לועד הרבנים יתברך בבני חיי ומזוני." רק לתורמי ועד הרבנים העניק הרב אלישיב הבטחות כאלה. רק לצדקה הנקייה והמובחרת ביותר בעולם. מעבר לועד הרבנים – מעולם לא העלה הרב אלישיב על דל שפתיו הבטחות לישועה!

הימים חולפים מהר. הנה – הנה כ"ח תמוז כבר כאן. הנה – הנה נאספת שוב היהדות החרדית כולה לזכרו של מרן הרב אלישיב זצוק"ל. הנה שוב כולנו יחד, מקיימים צוואתו, גורמים לו נחת רוח בעולם העליון.

וזוכים.

 

 

קודם כל – זוכים בצדקה, צדקה שהיא הזכייה הגדולה ביותר שהיתה אי פעם.

ושנית – אנחנו זוכים בברכה. ברכתו הנצחית של מרן הרב אלישיב זצוק"ל.

זכותו תגן עלינו.