קור מסוג שונה - ועד הרבנים

קור מסוג שונה

כ"ה תשרי התשע"ח 15.10.2017

.

אחרי החגים כבר כאן.

.

ב'ועד הרבנים' לא נחים לרגע. היישר מיד אחרי פרוייקט החגים הענק מגיע החורף הקר אל משפחות המצוקה, שגם ככה חיים בחושך וקור נורא. בועד הרבנים נערכים לקראתו…

 

לא תמיד הקור הוא קור רגיל של רוח, גשם ושמיים מכוסי עננים. לעיתים הוא קור שונה, קור מקפיא הנושב מהמצוקה הקשה, חודר אל לשד העצמות ומצמרר משפחות וילדים.

 

קור אימתני שכל תנורי העולם לא יצליחו לחממו.

 

רק דרך אחת יש: התמיכה שלנו. היא תפיג את הצינה המייסרת- – –

 

 

בואו להציץ עכשיו אל ועד הרבנים בשנה שעברה, כדי ללמוד משהו על עוצמת התרומה שתיתן עכשיו. בשביל לסקור את כולה- דרושים כמה ספרים עבי כרך, אבל טעימה קטנה נוכל להכניס בדף הבודד. ועד הרבנים מביא לך סקירה מזערית על עוצמת הצדקה שלך. תכפיל את המקרה הבודד הזה באלפים, ואולי תקבל אומדן כלשהו על עוצמת התרומה שלך.

 .

 

.

גם בחורף הזה נהיה שם. נעמוד לצידם, ונאמץ אותם חזק חזק לליבנו.

.

 

 .

 

סיפור אחד מיני אלף

 

 vaad_harabanim_vimter_2016

.

אהרון מנסה להישמע רגוע ככל האפשר. "דינוש? אני מתעכב כאן."

 

הילדה נדרכת. "אמרת שתחזור להיות איתנו בלילה!"

 

"אבל זה בלתי אפשרי, חמודה. אני חייב להישאר ליד אמא." הוא לא מוצא רחמים כלפיה בתוך הפחד המטורף שלופת אותו.

 

היום בבוקר אמא הוכנסה לניתוח מורכב. ועד הרבנים סייע במימון היקר, עסקנים סידרו בשביל אמא רופא מצוין. לכאורה דובר על אשפוז של ימים בודדים, והם הבטיחו לילדים שיחזרו מהר-מהר.

 

והם לא יחזרו מהר. בכלל לא.

 

באמצע הניתוח נפתחה הדלת, ושיירת רופאים נכנסה פנימה. עוד מישהו רץ. הוא שאל בבהלה מה קרה. "אחר כך"- אמרו לו וסגרו מול פניו את הדלתות.

 

הניתוח הסתבך. אשתו, אם ילדיו, תהיה מאושפזת עוד הרבה זמן עד שיתוקנו כל הנזקים.

 

היא שוכבת בבית החולים מיוסרת וזקוקה לתמיכה שלו. הוא מדבר עם רופאים, מברר ותומך וסועד. כשהוא מגיע הביתה מותש מצפים לו חמישה ילדים שצריך להאכיל, לדאוג להם לבגדים, לעקוב אחר מצב רוחם ושיעורי הבית שלהם.

 

תוך שבוע אי אפשר להכיר את הבית המטופח שהיה להם. לכלכוך בכל מקום, כביסות שלא טופלו, ילדים עצבניים והפוכים ורעבים ועייפים. הם מודאגים מאמא שלהם, הם מתגעגעים אליה ואל אבא. הוא מאבד עשתונות מול פרצי בכי היסטריים של בת העשר שלו. בן השמונה חוזר להרטיב בלילות, בת הארבע מכה את הילדות בגן.

 

כשהוא מוצא שניית הפוגה כדי לחשוב, מכווץ אותו צער נורא. הבית שלי נחרב. הבית שלי נחרב!

 

ואז באים המלאכים של ועד הרבנים. הם יושבים איתו, שומעים את כאבו, מבררים את צורכי הילדים ועורכים סדר. הגדולה תשהה אצל סבתא, לארבעת האחרים מוצאים משפחות אומנה זמניות בקירבת מקום, כדי שישארו באותן מסגרות לימודים. כל שני ילדים יחד אצל משפחה אחת.

 

המלאכים של ועד הרבנים קובעים עם אבא זמנים מסודרים בהם הוא יבוא להיות עם ילדיו וזמנים נוספים שהילדים יגיעו לבקר את אמא בבית החולים. כך מכניסים את המשפחה לשיגרה כלשהי, זמנית אבל מסודרת. המלאכים של ועד הרבנים מסדרים לילדים פגישה עם פסיכולוגית, שתיתן להם כלים להתמודד עם הפחד. פשוט עוטפים אותם בליווי מגונן ושומרים עליהם בריאים ורגועים עד שאמא תחזור.

 

וכשאמא מחלימה וחוזרת הביתה, חלשה מאד אך בשלבי החלמה – היא מגלה משפחה נורמלית. מה היה קורה אילולא ועד הרבנים? אלו בעיות היו מפתחים הילדים שלה, כמה מאמצי נפש וממון היו נדרשים לשיקום אחרי חצי שנת אשפוז? מלאכי ועד הרבנים שמרו על הבית שלה.

 

 

זהו סיפור אחד מיני רבים.

 

בזכותכם משוקמים אלפי משפחות, בליווי צמוד ואוהב של מלאכי ועד הרבנים. עוד עשרות אלפים ממשיכות להתמודד בכבוד בזכות התמיכות שלכם. תראו מה פעלתם. כמה יהודים צלחו את השנה הזו בכבוד, כמה משפחות נותרו שלמות, כמה ילדים מחייכים. בזכותכם.

 .

 

גם בחורף הזה נהיה שם. נעמוד לצידם, ונאמץ אותם חזק חזק לליבנו.